עו"ד נועם קוריס- המדריך לנושה להגשת בקשת פשיטת רגל בחדלות פרעון, באדיבות הכונס הרשמי

המדריך לנושה להגשת בקשת פשיטת רגל בחדלות פרעון, באדיבות הכונס הרשמי

מדריך לנושה

נושה שלטובתו פסק דין חלוט כנגד חייב, והחוב עולה על סך של 86,270 ₪ (הסכום מתעדכן מידי שנה), רשאי להגיש בקשה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל כנגד החייב.
בית המשפט, רשאי לאשר בקשת פשיטת רגל של נושה אף אם מדובר בחוב ששיעורו נמוך מהסך האמור לעיל מנימוקים מיוחדים שיירשמו. (סעיף 7(1) לפקודת פשיטת הרגל).
לפרוט נוסף לגבי הליך פשיטת הרגל.

התראת פשיטת רגל

  • על פי רוב, הליכי פשיטת רגל שננקטים על ידי נושה, נפתחים בבקשה להמציא לחייב התראת פשיטת רגל. בהתראת פשיטת רגל יידרש החייב לשלם חובו, או להבטיחו, או להתפשר עליו להנחת דעתו של בית המשפט.
  • כפי שיובהר להלן  אי תשלום החוב בהתאם להתראה, מקים "מעשה פשיטת רגל" שבגינו רשאי הנושה להגיש בקשה למתן צו כינוס כנגד החייב.

סדר הגשת התראת פשיטת רגל

  • בקשה להמצאה של התראת פשיטת רגל תוגש לבית המשפט על-ידי הנושה בשני העתקים. לבקשה יצורפו עותק של ההתראה והעתק פסק הדין החלוט לתשלום החוב הנתבע.
  • על הנושה להמציא לחייב את התראת פשיטת הרגל, החתומה על ידי בית המשפט, תוך חודש ימים מיום שאישר בית המשפט את המצאתה.
  • במידה והחייב לא פרע את חובו תוך פרק הזמן הנקוב בהתראה ולא הגיש החייב התנגדותו להתראה (או שהגיש ונדחתה), הרי שביצע החייב מעשה פשיטת רגל, ומשכך, רשאי הנושה להגיש בקשה לבית המשפט להוציא צו כינוס נגד החייב להכריזו כפושט רגל.

בקשת נושה למתן צו כינוס ולהכרזת פשיטת רגל

  • נושה רשאי להגיש בקשה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל כנגד חייב באם התקיימו כל התנאים הבאים:
    1. התקיימות "מעשה פשיטת הרגל" (כפי שיבואר להלן);
      1. מעשה פשיטת הרגל ארע תוך 3 חודשים מיום הגשת הבקשה.
      2. החוב הינו סכום כסף  קצוב שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע.
      3. מקום מושבו של החייב הוא בארץ או שתוך שנה לפני הגשת הבקשה גר כרגיל בישראל.
    2. סדר הגשת בקשת נושה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל- בהתקיים כל התנאים הנ"ל, יוכל הנושה להגיש בקשתו על פי הסדר הבא:
      1. הגשת העתק הבקשה למשרדי הכונס הרשמי. לרשימת כתובות המחוזות השונים.
      2. תשלום פקדון על סך 1600 ₪ לקופת הכונס הרשמי (ניתן לקבל את שובר האגרה במזכירות הכונס הרשמי  ולשלמה בסניפי בנק המזרחי בלבד). סכום הפקדון מתעדכן מידי שנה – לסכום המעודכן.
      3. קבלת "אישור פתיחת תיק מאת הכונס הרשמי" והצגתו בפני בית המשפט. יודגש כי אישור הכונס הרשמי בדבר פתיחת התיק ותשלום הפיקדון הינו תנאי מחייב לקבלת בקשת הנושה על-ידי בית המשפט.
    3. לאחר ביצוע האמור ייקבע על ידי בית המשפט דיון בבקשת הנושה למתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל.

מעשי פשיטת רגל

  • להלן פרוט מעשי פשיטת הרגל שבהתקיים אחד (או כמה) מהם, ניתן להגיש בקשת נושה למתן צו כינוס:
    1. החייב לא פרע חובו תוך פרק הזמן הקבוע בהתראה – כאמור לעיל.
    2. החייב נתן נכס מנכסיו מתנת מרמה או העבירו העברת מרמה.
    3. החייב העביר נכס מנכסיו או שעבדו בנסיבות שיש בהן העדפת מרמה של נושים.
    4. עשיית מעשים מסוימים על ידי החייב בכוונה להתחמק מנושיו או לדחותם כגון: יצא את הארץ או בהיותו בחוץ לארץ נשאר שם, עזב את בית מגוריו או הוקיר רגליו ממקום עסקיו או מגוריו הרגיל או התחמק ממקום אחר שבו מצוי הנושה, התבודד כדי שלא יוכלו נושיו ליצור קשר עמו.
    5. עיקול נכס של החייב ומכירתו בהוצאה לפועל על פי צו בית המשפט.
    6. הגשת הודעה על ידי החייב על שאינו יכול לשלם חובותיו.
    7. הודעת חייב לנושה על הפסקת תשלום חובו.

סדר הגשת תביעת חוב

  • נושה המעוניין ליטול חלק בהליכי הפש"ר, ולהנות מקבלת דיבידנד, חייב להגיש תביעת חוב. את תביעת החוב יש להגיש 6 חודשים מיום פרסום צו הכינוס ברשומות. הכונס הרשמי או הנאמן רשאים להאריך המועד להגשת תביעת חוב מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגיש את תביעת החוב במועד שנקבע. בקשה להארכת מועד תאומת בתצהיר ותצורף לה תביעת החוב. נדחתה בקשה להארכת מועד רשאי הנושה לערער על ההחלטה לבית המשפט.
  • תביעת החוב תאומת בתצהיר של הנושה, או של מי שהוא הרשה, ותוגש לכונס הרשמי או לנאמן אם נתמנה. יש לצרף לתביעת החוב אסמכתאות שיש בהן כדי להוכיח ולבסס החוב. הכונס הרשמי או הנאמן רשאים בכל עת לדרוש פרטים משלימים ומסמכים, ככל שיראה לנכון.
  • נושה שהגיש תביעת חוב רשאי לעיין בתביעות החוב של נושים אחרים.
  • עובדים רשאים להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי בטופס מתאים, לצורך קבלת גמלה, לפי הוראת סעיף 189 לחוק הביטוח הלאומי (ללא קשר לתביעת החוב על-פי דיני פשיטת הרגל).
  • הנאמן ממלא תפקיד מעין שיפוטי בבדיקת תביעות החוב. הנאמן יבדוק כל תביעת החוב ועל מה היא מסתמכת ויחליט אם לאשרה, כולה או חלקה, לדחותה או לדרוש ראיות נוספות. הנאמן ימציא החלטתו המנומקת לנושה.
  • במידה והחליט הנאמן לדחות את תביעת החוב, רשאי הנושה לערער על כך לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה לידי. הנאמן רשאי לפנות לבית המשפט מקום ומצא כי הכרעתו בתביעת החוב אושרה שלא כיאות. או אז רשאי בית המשפט לבטל תביעת החוב או להפחית סכומה.

תביעת מזונות מחייב המצוי בהליך פשיטת רגל

  • בגין חוב מזונות שנצבר בטרם מתן צו כינוס, ניתן להגיש תביעת חוב אשר זוכה למעמד של "דין קדימה".
  • אדם אשר זכאי לקבל מזונות מפושט הרגל על פי פסק דין, לאחר מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט של פשיטת רגל להקציב לאותו אדם סכומי כסף מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו. סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. לפיכך, אדם הזכאי למזונות רשאי לעתור בבקשה מנומקת לבית המשפט של פשיטת רגל, להקצבת מזונות.
  • ככל שהבקשה מוגשת על-ידי  פרודתו של החייב עליה לפרט מצבה הכלכלי.
  • ככל שהמוסד לביטוח לאומי משתתף בתשלומי המזונות – יש לפרט ולהציג אסמכתאות.
  • בית המשפט של פשיטת רגל אינו מחוייב לפסוק סכומי מזונות שנפסקו במסגרת פסק הדין.
  • בית המשפט עורך איזון בין עניינם של נושי החייב לבין חובתו של החייב לשאת בתשלומי מזונות התלויים בו.
  • דמי המזונות אשר ייפסקו על ידי בית המשפט של פשיטת רגל ישולמו על ידי החייב ישירות לזכאי למזונות.
  • אי עמידתו של החייב בתשלום המזונות יהווה התנהלות שלא בתום לב ועילה להגשת לביטול הליך פשיטת הרגל.

פרוטוקול מס' 269

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, י' באלול התשע"ו (13 בספטמבר 2016), שעה 12:00

הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016

לפרוטוקול מס' 275

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שלישי, ל' בתשרי התשע"ז (01 בנובמבר 2016), שעה 13:00

מודעות פרסומת

עו"ד נועם קוריס – מקבץ מידע

עו"ד נועם קוריס ב nrg: על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט

עו"ד נועם קוריס: על הסרה מגוגל והתיישנות באינטרנט

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

י’ הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.

מסתבר שבעבר, לפני 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.

עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.

אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.

בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.

אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.

יוצא מכך, שהיום, 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.

את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.

אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.

אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.

האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

אם גם לכם או למישהו בסביבתכם יש בעיה דומה, אשמח אם תפנו אלי, אולי אוכל לסייע.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 20044.

עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו”ד נועם קוריס ושות’

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו”ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו”ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

 

עו"ד נועם קוריס – על גוגל, פייק ניוז ודברים שנראים אותו דבר

עו"ד נועם קוריס –  על גוגל, פייק ניוז ודברים שנראים אותו דבר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן.

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות'

בלינקדין נועם קוריס

נועם קוריס  בקפה דה מרקר

סיפרתי במאמר לפני כמה שנים שנפגשתי בפגישה מוזרה ולא מתוכננת, עם איזה מישהו שטען שהוא מקדם האתרים (איש SEO) הכי טוב במדינת ישראל ולדעתי הוא עשה לא יותר מפייק ניוז. אז כמו עכשיו. יש דברים שממש נראים אותו דבר.

בזמן האחרון ראיתי שאיזה פלוני שמתנהג בצורה מוזרה-דומה, רק שהוא המשיך גם אחרי שניתנו נגדו צווים מבית המשפט, והעתיק הפעם אפילו את הפוסט שכתבתי אז מזמן, ועוד 'הלביש' אותו על עשרות בלוגים ואתרים שכתב בהתחזות ובזהות בדויה, על שמי (עו"ד נועם קוריס), ועוד הוסיף אין סוף פרסומים מכפישים, כוזבים, חצאי אמיתות ובדתות שלמות, ומאחר שהפסקתי כבר מזמן את ייצוגו של אותו לקוח שבגללו 'נדבק' אלי אותו פלוני, לא נשאר לי אלא לומר, שזה ממש נראה לי אותו דבר…

שוב בתוספת הכפשות כוזבות פשוט מוסיפים את שמי יחד עם נושאים ועניינים, שאינם מענייני.

זה קצת מצחיק ויוצא שעדיין די מעודכן, רק שבזמנו סיפרתי, שאותו אחד (אחר), ניסה לשכנע אותי שאין מקדם אתרים יותר טוב ממנו בכל ישראל ושבכלל הוא כל כך תותח בתחום שאפילו גוגל רוצים לשכור את שירותיו לקדם לעצמם את האתר.

בכל מקרה, מי שהתעניין וקרא על "הפלוני" החדש ועל 'נקודת ההדבקות', אז אכן הופנו אלי חשדות ב 2014, וחקירה בישראל, ועוד מתוקשרת, ואפילו ב ynet  נכתב שהייתי 5 ימים בבית לצורכי חקירה, וזה בהחלט דבר לא נעים, אבל רכילויות "תחקירים" מגמתיים או כוזבים לחלוטין וחשדות לחוד – שכן דווקא השאלות שעלו והבדיקה שנעשתה, הראו שלא עברתי שום עבירה.

אז, בזמנו סיפרתי, על מצב בו מנכ"ל החברה מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את שמו של מקדם האתרים, ומבין שאותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת טובה.

בכל מקרה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים.
אוי כמה מאמצים טיפשיים הוא עשה, בהתחלה הוא קנה דומיין עם השם שלי (נועם-קוריס) בעברית ועם סיומת קום.
באתר שהקים על הדומיין נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי בצורה רוטינית וחוזרת ללא שום היגיון, הקשר בין המילים, או אסטטיקה מינימאלית, ממש ככה:
"נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נועם קוריס או נועם קוריס הוא עורך דין עו"ד נועם קוריסנועם קוריס הוא עורך דין מגניב משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על  ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס  נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים…"
בכדי לתפוס גם תוצאות טועות לגבי השם שלי, הכניס אותו מקדם אתרים גם את שמי עם טעויות וכל מיני עוויתות, למשל:
"נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם…"
המשיך אותו מקדם אתרים אובססיבי ונכנס לאינספור פורמים באינטרנט בכדי להוסיף תגובות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם קישורים לאתר הפיקטיבי שהקים בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם החליט להכניס את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל, בחיפוש הערך הנושא את שמי "נועם קוריס", התחלתי למצוא את שמי בכל מקום עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים, נועם קוריס בפורום דתיים, נועם קוריס בפורום מתנדבים, נועם קוריס בפורום מחשבים, נועם קוריס בפורום דיני מיסים וזו רק ההתחלה…
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך שלא מקפיד ולו על מעט טוב טעם או היגיינה וירטואלית, עד שהיה נראה לי שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב עבורי תכנים לאתר האינטרנט שלי, שיהיו ברמה גבוהה יותר מיכולותיו של ידידנו…
ידידנו לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך אובססיה מוזרה להוכיח שגוגל הוא רובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאותיו אתר שכל מה שיש לו לומר זה את שם הערך שאותו מחפשים במגוון ואריאציות שונות וחסרות תוכן ממשי.
אז אומנם, בניגוד לגולשים גוגל אוהב אתרים שמה שיש להם לומר זה:
"נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא XXXX  אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה…"
עבר זמן ודעתי לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
הופתעתי לאחרונה לגלות שידידנו התחיל לקדם באתר הפיקטיבי הנושא את שמי עורכי דין אחרים.
לא שאלתי אותם עדיין (את עורכי הדין)  האם הם חושבים שזה חוקי שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות מגוחכות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה שאותם עורכי דין יעזרו בקידום אתרים כל כך מגוחך ולא מכובד כמו זה שנעשה על ידי ידידנו ההזוי.
אז אולי ידידנו ההזוי הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר, הרי שלדעתי אתר כזה ממילא לא יעניין את הגולשים  ולאורך הזמן ודרך המהנדסים והמפתחים של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל…
אני כשלעצמי חושב שאת הגולשים שמחפשים את השם נועם קוריס בגוגל יותר מעניין לראות את הבלוג של נועם קוריס, או את התיקים בהם טיפל משרד נועם קוריס ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי.
ברור שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר ,nfc  אקדמיקס , ב  pc.co.il, או מאמרים ב – y-net כלכליסטNRG  או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולשים מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס (וגם עו"ד נועם קוריס ב saloona)

אבל גוגל זה גוגל וגולשים הם גולשים.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין

עו"ד נועם קוריס – כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה

הכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לכל מקדמי המילים, הטובים והטובים יותר.

עו"ד נועם קוריס- מה עושים עם משכנתא משנות ה- 60 או מה זה בכלל בנק אפוקתאי כללי בע"מ ?

עו"ד נועם קוריס– מה עושים עם משכנתא משנות ה- 60 או מה זה בכלל בנק אפוקתאי כללי בע"מ ?

כתבתי על עורכת הדין יפית לוי, שהנה עו"ד נדל"ן, שבדיוק סיפרה לי  שפנה אליה לקוח שהיה מעוניין לקחת חלק בפרוייקט תמ"א 38 בקשר לדירת אימו שנפטרה בשיבה טובה.

לדבריו הדירה נרכשה לפני כחמישים שנים

מבדיקת עורכת הדין התברר, כי רשומה על הדירה הערת אזהרה לטובת בנק אפוקתאי כללי בע"מ משנת 1968 בסך של 5700 לירות.

הלקוח ההמום לא הבין במה מדובר היות וכל השנים חשב שדירת הוריו רשומה על שם ההורים

מבירור מעמיק התברר כי הדירה נרכשה בשנות ה60 תוך לקיחת הלוואת משכנתא קטנה אשר שולמה במלואה לפני עשרות שנים  , אך הערת האזהרה לטובת הבנק נותרה על כנה מבלי שאף אחד פעל כל השנים על מנת למחוק אותה מהרישומים כנדרש

ההלוואה נלקחה מבנק אפוקתאי כללי בע"מ, בנק אשר לא קיים כלל היום במערכת

הבנקאית.

מהבדיקה התברר כי בשנות השמונים שונה שם הבנק, לבנק שכולנו מכירים היטב – בנק לאומי למשכנתאות בע"מ

אחרי האיתור הדרך לפעול מול בנק לאומי למשכנתאות לקבלת שטרי ביטול משכנתא נפתחה וכך גם ניתן צו קיום צוואה של המנוחה, כך שהדירה כיום רשומה על שם היורשים.

לאתר משרד עו"ד יפית לוי

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס עוסק במשפט מסחרי מאז שנת  2004.

עו"ד נועם קוריס – על סכנות בקניית דירה !

סיפרתי באתר החדשות כל הזמן, על כל מיני הרפתקאות שחוויתי כבעלים של משרד עורכי דין נועם קוריס ושות', בתחום חדלות הפרעוןהוצאה לפועל, בתחום התביעות הייצוגיותחוק הספאםדיני ביטוחיואל חסון, וקיזוז מע"מ אבל היום אני רוצה לספר לכם על חוויה אחרת לגמרי, שקשורה דווקא ליהודי חביב שנקרא לו מ' ולקולגה שלי מתחום הנדל"ן.

מ' התלהב למדי מעסקת רכישת הדירה שהצליח לאתר אחרי חיפושים, השוואות וכיתות רגליים הנדרשים בכדי להפוך את אחת ממודעות מכירת הדירה הרבות בלוח, לעסקה ממשית של קניית דירה.

הוא היה רגע לפני חתימה על 'זיכרון דברים' לרכישת הדירה, לאחר שביקר בדירה פעמיים, לאחר שהמחיר כבר סוכם, ודירת 4 החדרים, שהייתה לדברי הנכד שהראה את הדירה רק בבעלות הסבתא הקשישה.

מ' אפילו פגש את הסבתא הקשישה, והשתכנע שאכן היא החליטה לקבל את הזמנת משפחתו של בנה להתגורר עימם ואז שנייה לפני שחתם, החליט להתקשר לעורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר.

אני בדיוק ישבתי ליד עורכת הדין מתחום הנדל"ן שהכיר, במשרדה, בנוגע לעניין משפטי אחר, והסכמתי לחכות כמה דקות, בכדי שתערוך בזמן אמת בדיקה ראשונית בטאבו בשביל הלקוח שלה. אחרי הכל חתימה על זיכרון דברים בנסיבות אלו מחייבת את הצדדים.

אז היא בדקה.

בדיקה קצרה העלתה,  שהדירה כלל לא בבעלותה המלאה של הסבתא, ולפי רישומי הטאבו, רק מחצית מהדירה רשומה ע"ש הסבתא, והמחצית השניה רשומה ע"ש בעלה,  הסבא שנפטר זה מכבר.

בדיקה נוספת העלתה,  שלמרות שהסבא ז"ל נפטר לפני שנים רבות, בני המשפחה מעולם לא פעלו להוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה – מסמך משפטי הקובע מי יורשיו של המנוח, מסמך אותו יש להציג בטאבו, בין היתר, על מנת שניתן יהיה לרשום את הזכויות בדירה ע"ש היורשים.

אז זה לא אומר שמישהו בכוונה שיקר, אבל מסתבר שאותה הסבתא למרות רצונה העז, לא יכלה בכלל בשלב זה למכור ולהעביר ברישום את מלוא הזכויות בדירה, אלא לכל היותר מחצית מזכויותיה הרשומות.

כמו-כן התברר כי על הדירה רובץ שעבוד –  משכנתא משנות ה-60 בסכום לא מבוטל בלירות, כשהמשכנתא לטובת גורם פרטי שאינו מוכר כלל לסבתא, והיא אינה יודעת אפילו באיזה נסיבות ומדוע נרשמה המשכנתא, שכן בעלה המנוח הוא שטיפל בעניינים אילו.

והנה, תוך לא הרבה זמן, ראיתי שוב הוכחה כמה חשוב, שכשקונים או מוכרים דירה כדאי שיהיה עורך דין או עורכת דין מתחום הנדל"ן, שיחסכו עוקצים לא נעימים, אי הבנות, ובעיות אחרות.

עורכת הדין מהסיפור היא עו"ד יפית לוי.

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

אודות משרד עו"ד נועם קוריס:

עו"ד נועם קוריס – בוזי' תתפטר ! המוסר הכפול של ח"כ יואל חסון

עו"ד נועם קוריס – בוזי' תתפטר ! המוסר הכפול של ח"כ יואל חסון

עו"ד נועם קוריס – בוזי' תתפטר ! המוסר הכפול של ח"כ יואל חסון

ח"כ יצחק הרצוג תתפטר ! את זה עדיין לא שמענו מח"כ הכנסת יואל חסון, חבר הכנסת מטעם המחנה הציוני, שבין היתר מתהדר בתואר יו"ר הוועדה לביקורת המדינה. 

לא מזמן פנה ח"כ יואל חסון אל שרת המשפטים אילת שקד בשאילתא ישירה ודרש הבהרות, הכיצד עו"ד שנחקר במשטרה באזהרה ממשיך לשמש כעו"ד ?!

הכיצד מישהו שעלו נגדו חשדות, אפילו עדיין לא הובררו חשדות אלו, או אפילו הובררו והופרכו, יכול להמשיך לעסוק במקצוע עריכת הדין ?

לאחר שראיתי את השאילתה של חסון פניתי אליו במייל ושאלתי אותו איך אדם כמוהו שמעשיו משליכים על מיליוני אנשים במדינת ישראל מבקש משרת המשפטים לפגוע בחופש העיסוק של אנשים כה רבים ולהתעלם לחלוטין מחזקת החפות.

מטעמו של ח"כ חסון ענתה לי אור קשת, היועצת הפרלמנטרית החביבה של חבר הכנסת,  והסבירה שח"כ חסון "לא הכריע" בשאלה שהעלה בשאילתא, "הוא רק שאל".

אז אני רק שואל, ח"כ הכנסת יואל חסון, אחרי שבוז'י נחשד בפלילים ונחקר במשטרה באזהרה, למה אתה לא שואל את שרת המשפטים האם עליו להתפטר ?

למה הבוס שלך במפלגה זכאי לפריבילגיות פליליות על פני האזרחים וכלל עורכי דין בישראל ?

למה נציג ציבור, כשאר הוא מהמפלגה שלך, זכאי להתחשבות שאחרים לא ?

אז אני לא מכריע, אני רק שואל ?

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004

תגיות:

עו"ד נועם קוריס, ח"כ יואל חסון, ח"כ יצחק הרצוג

עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק. עקבו אחרינו בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני, מסטר במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס כותב בחדשות כל הזמן. עו"ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', בלינקדין נועם קוריסנועם קוריס  בקפה דה מרקר.

נועם קוריס - חובזה
צילום: נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – על דואר זבל והודעות מציקות באינטרנט

הטרדות, דואר זבל ושאר הצקות באינטרנט/

ארז פרסי, עורך דין. משרד נועם קוריס ושות', עורכי דין (פורסם במקור בשנת 2011)

התקדמות המדיה בעידן האינטרנט מותירה את התיקונים החדשים לחוק התקשורת ללא הכרעות תקדימיות משמעותיות לעת עתה, בעניין הפצת הודעות ללא הסכמת הנמענים באמצעות רשת האינטרנט.

קשת ההודעות האפשרית שתגיע להכרעת בית המשפט יכול לכלול הודעות לגביהן יקבע שהיו סבירות, הודעות שהיו בלתי נעימות או מסבות אי נוחות, דרך הודעות שיקבע לגביהן שהוו עוולה אזרחית, ואפילו הודעות שהמגיעות לכדי העבירה הפלילית מס' 30 לחוק התקשורת, אשר שלוש שנות מאסר לצידה.

בע"פ (י-ם) 8995/04 מדינת ישראל נ' אברגון יוסף (פורסם בנבו) הסביר בית המשפט את עמדתו לעניין הטרדה תוך שתיאר כקולע, את ההסבר הבא:

"הטרדה היא תופעה שקל לזהותה אך קשה להגדירה. לעיתים, אף קשה מאד לתארה במילים. הטעם לכך הוא שהתקשורת בין בני אדם נעשית לא רק באמצעות רעיונות ומסרים המועברים במילים מילים. התקשורת בין בני אדם נעשית באמצעות התנהגויות דקות ולפעמים דקיקות, אשר קשה לתארן במילים, שפת הגוף, העיניים, נעימת הקול, מגע, כאשר אדם נראה עצוב קל להבחין בכך, כאשר אדם נראה שמח, קל לראות זאת על פניו. כאשר אדם נראה מאיים, אנו חשים זאת על עצמנו…"

סעיף 30 לחוק התקשורת מגדיר בין השאר מהי הטרדה ואף קובע כי מדובר בעבירה פלילית:

"המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים."

ברעפ 10462/03הלינור הראר נ' מדינת ישראל התייחס בית המשפט העליון לסעיף 30 לחוק התקשורת ולשאלות העולות ממנו, לגבי הרכיבים הטכניים של תוכן הפניה מהטרדה. בית המשפט שאל עצמו האם תוכן ההודעות עצמן צריך להיות מטריד או האם ניתן להסתפק בעובדה שעצם משלוח ההודעות מהווה הטרדה, בכדי שייקבע שמדובר בעבירה פלילית, לפי ס' 30 לחוק התקשורת.

בפסק הדין ריסן בית המשפט את חופש הביטוי תוך שמירה על חשיבותו, בקביעה שהטרדת הזולת באמצעות מתקני הבזק אינה יכולה להסתתר תחת חופש הביטוי: "אין חופש הביטוי החופש לרדת לחיי הזולת"

בע"פ 751/90 בלזר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה (4) קבע השופט שמגר, כי "הטרדה כוללת, לצורך ענייננו, כל פניה אל אדם בדיבור או במעשה שיש בו כדי לטרדו ממנוחתו או מעיסוק באותם עניינים שהוא בוחר לו מרצונו. הדבר כולל, בין היתר, פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו, צלצול סרק בדלת או בטלפון, מעקבים גלויים או נסתרים, צעידה בעקבות אדם, עריכת משמרות, פניות אליו כדי שישוב ויבחן טענותיו והאשמותיו, בייחוד בלוית איום מוסווה ששמו או משרתו ייפגעו… שיש בהם כדי להעסיק אדם בעניינים שאינם אלא, כלשון העם, בלבול מוח גרידא". ראו גם קדמי, על הדין בפלילים ב (תשנ"ה), 884".

בין השאר קבע בית המשפט העליון כי סעיף 30 לחוק מצריך ברמה העקרונית גם מרכיבים תוכניים בכדי ליצור הפחדה וחרדה

הדוגמא הנזכרת לעיל הינה רק חלק ממסכת הטרדות המבוצעות באמצעות "מיתקן בזק" כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982(להלן: "חוק התקשורת").

כך לדוגמא גם מקרים בהם נשלחים מיילים ו/או פקסים מגורמים מסוימים לנמענים עלולים להיחשב כהטרדה על פי סעיף 30 לחוק.

נשאלת השאלה באילו מקרים מדובר בהטרדה ובאילו מקרים מדובר בשליחת דברי פרסומת כהגדרתם בחוק התקשורת כפי שיובהר להלן ("דואר זבל" או "ספאם"), אם בכלל ומה ההבדלים ביניהם על פי הגדרת החוק ומה ההשלכות של עיקרון חופש הביטוי בעניין, בכלל ובפרט.

באותו הדיון ברעפ 10462/03הלינור הראר נ' מדינת ישראל לעיל, התייחס בית המשפט העליון כאמור לסעיף 30 לחוק התקשורת ודן גם בעניינים נוספים הנובעים ממנו.

בין השאר קבע בית המשפט העליון כי סעיף 30 לחוק מצריך ברמה העקרונית גם מרכיבים תוכניים בכדי ליצור הפחדה וחרדה וכך נאמר בפסק הדין:

"הדעת נותנת כי את סעיף 30 יש לקרוא כמקשה הרמונית אחת, ובקריאה זו מתייצבת השאלה, הניתן להפחיד, ליצור חרדה אך בהקשר טכני בלבד, או שמא ככלל יצטרפו מרכיבים תוכניים. לא אומר שלא יתכן כלל וכלל להפחיד וליצור חרדה "צורנית" בלבד, כי בוודאי יהיו מקרים מסוימים שבהם יצלצל אדם לזולתו ללא הרף וינתק ואין נאמרות מלים, והזולת יפחד ויחרד. אך האם לכך בלבד כיוון הסעיף? לדידי, התשובה אינה חיובית, ובהיקש, כך לדעתי גם לגבי הרגזה והטרדה."

אולם, יש לציין כי בפסק הדין גם נקבע כי כל מקרה יבחן לגופו ובהחלט יתכנו מקרים בהם יקבע בית המשפט כי מדובר בהפחדה גם ללא מרכיבים תוכניים.

באשר לביאור המונח הטרדה עשה בית המשפט הקשה מסעיפי חוק אחרים בכדי ללמדנו את הפרוש הנכון למונח.

בין השאר השווה בית המשפט את המונח הטרדה המצוי בסעיף 249 לחוק העונשין שעניינו הטרדת עד.

דומה אפוא כי הרשימה לעיל כפי שציין השופט שמגר בפסק הדין לעיל אינה רשימה סגורה ויתכנו גם מקרים נוספים אשר יחשבו כהטרדה.

באשר לשאלת חופש הביטוי קבע בית המשפט, כי אין הטרדת הזולת בטלפון או בפקסימיליה מהווה ביטוי לחופש ביטוי, יש לציין בהקשר זה כי בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי זכותו של הפרט לפרטיות בביתו גוברת על זכותו של המטריד לחופש ביטוי, על-פי התיקון הראשון לחוקה.

אימתי אם כן מדובר בענייננו בעבירה פלילית על פי סעיף 30 לחוק התקשורת או במשלוח דואר זבל על פי סעיף 30א(א)?

כך לשון התיקון לחוק התקשורת אשר עוגן בסעיף 30א(א) ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008:

"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;

" דבר פרסומת " – מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;

"מפרסם" – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו; או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה.

30 א(א)(ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.

יש לציין כי משלוח "דואר זבל" בניגוד לסעיף 30 א(א), מהווה אף הוא עבירה פלילית כמו גם בסעיף 30 לחוק התקשורת לעיל.

המחוקק למעשה אינו מפריד בין דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, אולם המשותף לכולן הינו הצורך בדבר העברת מסר פרסומת המעודד רכישת מוצרים או הוצאת כספים בדרך אחרת, אולם ראוי לציין כי המחוקק בחר שלא להכניס ללשון הסעיף אזכורי מילים כגון "הטרדה" "הפחדה" וכדומה כפי שציין בסעיף 30 ולמעשה ישנה הפרדה ברורה בין השניים.

אם נסכם את האמור לעיל, נגיע למסקנה כי ספק אם בתי המשפט יקבעו כי שליחת "דואר זבל" מהווה גם הטרדה על פי סעיף 30 לחוק התקשורת אולם ברור, כי הגבול בינם הינו דק ולאור העובדה כי כל מקרה יבחן לגופו וכפי שהובהר גם פניות טלפוניות המעמיסות על זמנו של האדם, צלצולי סרק בדלת או בטלפון יחשבו כהטרדה יתכנו בהחלט מקרים גבוליים בהם גם משלוח דואר זבל יתפרש לכל הפחות כהטרדה.

הכותב הנו עורך דין ממשרד עורכי דין נ. קוריס ושות' העוסק בדיני אינטרנט.

אין האמור מהווה תחליף לייעוץ משפטי

מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד נועם קוריס

מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר