תנאים לאישור תובענה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ביוטיוב

עו"ד נועם קוריס בטוויטר

עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס

עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

עו"ד נועם קוריס בבלוגר

עו"ד נועם קוריס בלינקדין

עו"ד נועם קוריס בקפה דה מרקר

עו"ד נועם קוריס בישראל בלוג

עו"ד נועם קוריס בתפוז

עו"ד נועם קוריס ב simplesite

עו"ד נועם קוריס ב saloona

עו"ד נועם קוריס ב wordpress

 

מאמרים פרי עטם של משרד עו"ד נועם קוריס

מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

מאמרים מאת עו"ד יפית לוי

מאמרים מאת עו"ד יסידור שוורצמן

מאמרים מאת עו"ד  עינב זכאי

מאמרים מאת עו"ד  איתי ריזניק

מאמרים מאת עו"ד   ארז פרסי

מאמרים מאת עו"ד   לאה אביב

תנאים לאישור תובענה ייצוגית

תנאי סף ראשון: סעיף 8(א)(1) רישא לחוק – "התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה"

יש לוודא שאכן התובע מייצג את הקבוצה בשמה הוא לפני בית המשפט. הבדיקה היא קפדנית האם זהו התובע הראוי והאם התביעה שומרת על זכות כל הנפגעים. בין היתר נבחנות האבחנות בין בעלי הזכות השונים והפגיעה הפוטנציאלית בהם – ביחס למועד האירוע והיקף הנזק. השלב הזה קריטי כי הוא משפיע על כימות הפיצויים.

די בכך שהשאלות העיקריות תהיינה משותפות לחברי הקבוצה (עניין שמש)

בית המשפט, במסגרת אישור התובענה כתובענה ייצוגית, מחליט ביחס לזהות התובעים.

תנאי סף שני: 8(א)(1) סיפא לאותו סעיף מגדיר תנאי סף נוסף לאישור תובענה ייצוגית: סיכוי התובענה להתקבל. ברגע שמפרסמים מודעה בעיתונות על עוולה שכזו או אחרת שנעשתה בחברה, ישנו מרוץ מי יגיש את הבקשה לתובענה הייצוגית ראשון.  הבחינה הלכאורית איננה צריכה הציב מחסום גבוה מידיי בפני תובעים ייצוגיים ולקחת בחשבון את פערי המידע בין הצדדים (צפוי מתכת עמק זבולון).

בד"כ אין תשתית ראייתית מלבד הידיעה בעיתונות, לכן גם הרבה פעמים מוגשת בקשה לתובענה ייצוגית לפי סעיף 198 לחוק החברות (גילוי מסמכים)– דרך המלך ועדיף!!! בפרשת וידר ביהמ"ש בוחן את המסמכים המבוקשים האם הם רלוונטיים לצורך הוכחת התובענה  החשש הוא לזליגת סודות החברה ופגיעה בקניין הרוחני וכו' של החברה. ביהמ"ש יכול לבחון בעצמו את המסמכים, כאשר הם מקבלים אותם במעטפה סגורה, ומחליט האם הוא נותן לחשוף את המסמכים או את חלקם.

בשלב זה רף ההוכחה נמוך יותר אולם על ביהמ\,ש לוודא כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית (אוהד מלכה).

תנאי סף שלישידרך בירור התובענה היא בדרך של תובענה ייצוגית. למשל האם זה רלוונטי  לפלח בעל מניות מצומצם, יכולה התובענה להידחות  או לחילופין נצמצם הקבוצה לפילוח הזה.

כך, כאשר בעל מניות שזכאי לדיבידנד, לא נאפשר לו לייצג גם בעלי מניות שלא זכאים לדיבידנד. או בעל  אג"ח מסוג מסוים לגבי בעל אג"ח מסוג אחר שאינו רלוונטי.

תנאי סף רביעיייצוג בדרך הולמת.

הרשות לניירות ערך מממנת 6-7 תביעות בכל שנה.  כדאי תמיד לפנות אליהם לקבל חוות דעת, וככל שרשות ניירות ערך תתמוך בהגשת התובענה יש בכך סיוע רב.  הדבר יכול לחסוך את עלויות של ההליכים ובהם חוות דעת, תשלום אגרות ועוד.   הדבר גם עשוי להגביר את סיכויי התביעה.

ייצוג ע"י ארגון- עניין הצלחה- על מנת שארגון יהיה תובע יהא עליו להוכיח קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית. בד"כ לא יקבע על סילוקה על הסף של תביעה בשל אי עמידה בסעיף זה.

הקריטריונים שיש לבחון בעניין זה: 1. עילת תביעה לכאורה + 2. קושי לאתר תובע בעל עילת תביעה אישית+ 3. ארגון ראוי כשלעצמו.

 

מקום בו קיים אינטרס ציבורי בתביעה, הדבר יכול להביא להקלה מסוימת בתנאים הפרוצדוראלים להגשת תביעה ייצוגית.

 

זילברשץ- לא בכל מצב בו חברה נקלעת לקשיים כלכליים לאחר שגייסה הון מן הציבור באמצעות תשקיף מעיד הדבר על כדך שהתשקיף היה כוזב. על מנת לאזן עובר הנטל במצבים אלו לנתבעים ליתן הסבר להיווצרות הפער. על התובעים להצביע על נזק שנגרם להם משום שהיה בתשקיף פרט מטעה. אולם בעניין שמש נקבע כי אין המדובר בדרישה להסתמכות ישירה כי אז הדרישה איננה עולה בקנה אחד עם תכלית הסעיף להסדיר את פעילות שוק ההון ולהבטיח את הגינות המסחר. על כן די להוכיח כי ההסתמכות הייתה באופן עקיף.

מגן וקשת- אם הנזק נגרם לבעל מניות עקב ירידת ערך החברה ושווי מניותיה וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, לא קמה בד"כ לבעל המניות עילת תביעה אישית שכן זהו נזק משני המשקף את נזקי החברה. יש לפעול במסגרת תביעה נגזרת.

חריגים: נזק שנגרם כתוצאה מהפרת זכות חוזית, נזק שנגרם לקבוצה השונה מהנזק שנגרם לשאר, קיפוח המיעוט.

בעניין דרין גם קבע בדומה ביהמ"ש כי על אף שיכול להיות שבעקבות עסקה נפגע שווי ההחזקות שבידי בעלי מניות מן הציבור אך זה נזק משני. מדובר בפעולה עסקית של החברה אשר מצויה בלב מיתחם שיקול הדעת. נקבע כי עילת קיפוח  עשויה לקום במקרה שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה.

גרינפלד– כאשר מדובר בנזק של צניחת מחיר מניות החברה, גם אם יש הפרה ההפרה אינה מקנה עילת תביעה אישית שכן מדובר בירידת שווי מניות החברה ועל כן נזק החברה.

צאייג- ההלכה המנחה בעניין עילת תביעה נקבעה בפרשת מגן וקשת, עילת תביעה אישית תקום לבעל מניות מקום בו הוא סובל מנזק אישי בלתי תלוי בנזקה של החברה. הימצאותה של חברה בהליכי חדלות פירעון על פי הלכת גרינפלד אינה מהווה נסיבה המצויה בגדר החריגים להלכה.

על כן לא קמה עילת תביעה אישית כנגד רוה"ח המבקר של הבנק בגין רשלנות נטענת בכספי הבנק.

אלסינט-קיפוח בעלי מניות- הימנעות מחלוקת דיבידנד בחברה מרוויחה אינה טענה שבכוחה לבסס עילת תביעה בגין קיפוח. ואולם בהצטרפה לגורמים נוספים בעלי משקל משמעותי יכולה להוביל למסקנת קיפוח.ביהמ"ש קובע על צירוף ב"כ מייצג בעל ניסיון.

אנליסט- הסכמי פשרה– נדחה ערעור לעניין הסכום שישולם לתובעת ייצוגית במסגרת הסכם פשרה. הסמכות לפסוק לתובע פיצוי מיוחד מהווה חריג לעקרון היסוד בפיצויין של השבת המצב לקדמותו- התכלית הינה לתמרץ תובעים פוטנציאליים בשל הסיכון שנלקח על ידם.

תובענה נגזרת

יש חובה לפנות לחברה עצמה טרם הגשת התביעה. החברה יכולה לפעול בכמה הליכים (סעיף 195 לחוק החברות):

  1. אימוץ הטענות
  2. לדחות את הפנייה
  3. לשמור על שתיקה

החברה צריכה לעשות זאת תוך 60 יום

צירוף החברה כנתבעת– הפונה חייב בנוסף לחברה עצמה לצרף את אותם נתבעים בפוטנציה שהם חלק מהתביעה הנגזרת.

ניתן לפנות לקבלת מסמכים בטרם הגשת בקשה לתביעה נגזרת לפי סעיף 198.

קיים פנקס של תובענות ייצוגיות ותובע ייצוגי חייב לוודא ולהודיע לבית המשפט שאין תביעות ייצוגיות דומות.

הליך הגשת תביעה נגזרת פרוצדורה

שלב א' פניה לחברה  (ס' 194-196 לחוק החברות), קרי ליושב ראש הדירקטוריון(לא תמיד).

  • כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה (בפרק זה – תובע) רשאים להגיש תביעה נגזרת אם התקיימו הוראות סימן זה.
  • המעוניין להגיש תביעה נגזרת יפנה לחברה בכתב וידרוש ממנה כי תמצה את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה (בפרק זה – דרישה).
  • דרישה תופנה ליושב ראש דירקטוריון החברה, ויפורטו בה העובדות היוצרות את עילת התביעה והנימוקים להגשתה.
  • על אף הוראות סעיף קטן (ב), המעוניין להגיש תביעה נגזרת אינו חייב לפנות בדרישה לחברה לפי הוראות אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה (תיקון 16, 2011:
  1. לאורגן החברה המוסמך להחליט על הגשת התביעה, עניין אישי בהחלטה, ואם האורגן כאמור מורכב מכמה יחידים – למחצית או יותר מיחידה האורגן עניין אישי בהחלטה;
  2. קיים חשש סביר כי פנייה בדרישה לחברה תפגע באפשרות לקבל את הסעד המבוקש.

המרצה הציע בפסקי דין הקמת ועדה לבחינת הטענות ובסוף התהליך קביעת צוות לאישור הסדר פשרה (פס"ד גוטליב).

שלב ב'- הגשת תביעה נגזרת (ס' 197 לחוק החברות), קרי כתב התביעה+ כל הנתבעים הפוטנציאלים (פס"ד וידר)

  1. תובע רשאי להגיש תביעה נגזרת באישור בית המשפט לפי הוראות סעיף 198, אם התקיים אחד מאלה:
    • הפעולה שננקטה או ההחלטה שנתקבלה לפי סעיף 195(1) לא השמיטה, לדעתו, את עילת התביעה;
    • החברה דחתה את דרישת התובע כאמור בסעיף 195(2);
    • החברה הודיעה לתובע כי החליטה להגיש תביעה, כאמור בסעיף 195(3), אך התביעה לא הוגשה בתוך שבעים וחמישה ימים מיום ההודעה;
    • החברה לא השיבה לדרישה בהתאם להוראות סעיף 196;
    • התובע פטור מהגשת דרישה לחברה לפי הוראות סעיף 194(ד). (תיקון 16, 2011)

 

שלב ג'– אישור התביעה הנגזרת (סעיף 198 לחוק החברות)

היסודות המהותיים הנבחנים בהליך תביעה נגזרת

  1. הוכחת עילה לכאורה: לאחרונה התנאים הללו הוקשחו בפרשת ברטי סין בטי שבו פסקה השופטת רות רונן. זה בא בעקבות תביעות רבות שהוגשו לתביעה נגזרת בשל רסיסי מידע. נאמר בפסק הדין כי "אין מקום לקבוע כי די ברסיסי אינפורמציה". המבחן אם כן, יותר מסתם רסיסי אינפורמציה.
  2. ניהול ההליך יהא לטובת החברה– חשוב שיהיה יסוד סביר להוכחה
  • קיום עילת תביעה לכאורית
  • סיכוי הצלחת התביעה
  • קידום האינטרסים של החברה (ולא האינטרסים האישיים של בעלי המניות)
  • יעילות הסעד.- האם יש דרך להשיג את הסעד בדרך אחרת?
  • העלויות הכרוכות בהגשת התביעה (שאלה שטרם הוכרעה)
  • טובת החברה בקונצרן. (לבדוק את טובת החברה שהיא חלק)
  1. דרישת תום הלב (הנטל להוכיח חוסר תום לב רובץ על הטוען לכך)
  • המניעים להגשת התביעה ובהם קיומו של אינטרס אישי שמנוגד לאינטרסים של החברה
  • שיהוי
  • התנהגותו של התובע בצורה דומה להתנהגות שעליה הוא מלין
  • השתתפות המבקש בהתנהגות הפסולה של החברה
  • רכישת המניות לצורך הגשת התביעה
  • הגדלת האחזקות בחברה, לאחר גיבוש עילת התביעה.
  • התחרות בין המבקש לעסקי החברה.

סוגיות נוספות :

  • אגרה– המלצה לפנות לרשות לניירות ערך שמאמצת מס' תביעות בשנה והיא מעודדת תובעים להשתמש בכלי הזה. מקבלים אגרה, גיבוי מקצועי וסיוע. הרשות יכולה לשלם גם את שכר הטרחה ואת התשלום למומחים.
  • החזר הוצאות (ס' 200 לחוק החברות)– אם התביעה התקבלה החוק מאפשר לביהמ"ש לאשר את ההוצאות. גם אם התביעה נדחית לביהמ"ש סמכות לפסוק לתובע הוצאות. כל פסיקה כזאת מחייבת את הנתבע, קרי החברה.
  • גמול לתובע
  • פיקוח ביהמ"ש על אישור הסכמי פשרה– הסכנה המידית בהסכמי פשרה האם בניסיון של החברה ל"פצות" את התובע בהערכת סיכונים במקום להינזק בסכום גבוה יותר.  ביהמ"ש מאשר לתובע ולעורך דינו את הסכמי הפשרה אך הוא בודק האם הסכם הפשרה הוא נכון.  ביהמ"ש יכול למנות מומחה לבדיקה, זאת למרות שהמחוקק לא קבע זאת (אך גם לא אסר).  המצב בעייתי כאשר יש הסדר פשרה בשל מקדמי. ביהמ"ש נוטה לזמן את הצדדים להסבר. הסכמי פשרה במקרים רבים מוגשים בשלבים מקדמיים מאוד ואז שכר הטרחה לעורך הדין מוגבל.
  • התנגדות להסדר מוצע
  • תובענה נגזרת כפולה

 

אילן בן דב- גם במקרים שבהם הוכח כי מטרת רכישת מניות המבקש הייתה לשם הגשת התביעה הנגזרת, אין בדבר כשלעצמו ולבדו כדי להביא לדחיית הבקשה. ככל שתגבר חומרת המעשים של בעלי השליטה כך יקטן הנטל המוטל על התובע.

בזק- מי שמחזיק מניות בנאמנות איננו תובע פוטנציאלי להגשת תביעה נגזרת, שכן זה יאפשר שימוש לרעה במוסד התביעה הנגזרת.

אלוביץ- נקבע כי מן הראוי שיחיל ביהמ"ש מבחן "שיקול דעת עסקי מוגבר" הבנוי בהתאם לחמש עקרונות: 1. תום לב 2. טובת החברה 3. גילוי נאות 4. תמיכת המיעוט 5. סבירות ההחלטה על רקע מצבה הפיננסי של החברה. בהתקיים תנאים אלו לא יתערב ביהמ"ש בהחלטה.

על כן, על המבקש לתקוף החלטות דירקטוריון הנטל להוכיח כי לבעל השליטה קיימת השפעה ניכרת על תהליכי קבלת ההחלטות וכי קיים לו צורך משמעותי בשינוי ההון בחברה. במידה והתובע יצלח בכך יעבור הנטל למשיבים להוכיח כי קיבלו החלטותיהם מתוך היגיון עסקי סביר וכי פעלו בשקיפות ותוך גילוי מידע נאות ומלא.

ככל שיוכחו תנאים אלה ישוב הנטל לתובע להוכיח טענותיו.

וידר- הכלל בנוגע לשאלת צירוף בעלי דין מתמקד בשאלת חיונותו ובכך שצירופו יאפשר לבית המשפט לפסוק ביעילות ובשלמות בשאלות הכרוכות בתובענה ובחשש בפגיעה בזכויותיו אם זה לא יצורף.

ברטי סין- הדרישה לקיומה של עילת תביעה לכאורה נגד הנתבעים רוככה על ידי ההלכה הפסוקה בשל פערי המידע בין החברה ונושאי המשרה לבין מבקשי האישור. ואולם נקבע כי אין די ברסיסי אינפורמציה ונקבע כי ראוי שהקריטריונים יהיו זהים כמו בתביעה ייצוגית.

יש להבחין בין שני סוגי מידע: 1. מידע שקשה יהיה לאתר אותו ולהתחקות אחריו גם אם תאושר בקשת המבקש- בקשה זו אין טעם לאשר על סמך מידע חסר.

  1. מידע המצוי בידי החברה ואין קושי לאתר ולחשוף אותו- תאושר.

אם המבקש יצליח להוכיח ברמה הלכאורית כי מדובר בהליך שהינו לטובת החברה על סמך ראיות לכאורה ולא רסיסי מידע תאושר התביעה.

גוטליב- לחברה יש אפשרות להקים ועדה בלתי תלויה של דח"צים לבחינת תנאי הסדר הפשרה, תחת שיקול הדעת העסקי לא יתערב ביהמ"ש בשיקול הדעת שהופעל על ידי הדירקטורים ובסבירות ההלטה. למען קבלת ההחלטה יש לבחון: עצמאות, תום לב וסבירות ההחלטה- מי יזם הבירור, מתי מונתה הוועדה, מידת עצמאותה, היקף הסמכויות, מי בוועדה ומה הפרוצדורות שננקטו. בשלב השני תיבחן החלטת הוועדה גופה.

יש להבטיח כי הוועדה תשמש כלי בידי ביהמ"ש ולא להיפך.

נגזרת כפולה:

אינטרקולוני- יש מקום להכיר בישראל בתביעה נגזרת מרובה בהתבסס על שתי דוקטרינות:

  1. הרמת מסך 2. החברה הבת כנכס של החברה האם.

הכרה בתביעה נגזרת מרובה אינה תלוית דרגות החזקה, נדרת להתקיים שליטה פנימית או חיצונית במורד שרשרת ההחזקה. החזקה בחמישים אחוז או יותר תיחשב שליטה. גם החזקה בשיעור נמוך יותר עשויה לקיים את מבחן השליטה.

 

שימוש במידע פנים

תכלית העבירה:

  1. התכלית המוסרית
  • התכלית המוסרית מורה אותנו כי יש למנוע מאנשי פנים בחברות לנצל לטובתם האישית – וממילא, על חשבונם ולרעתם של אחרים – מידע פנימי מהותי שבא לידיעתם בתוקף תפקידם, מידע שאינו גלוי למי שאינם קשורים בחברה.
  • התכלית המוסרית של הגבלת השימוש במידע פנים מתבטאת גם ב"צורך הדוחק לשמור ולהגן על יחסי האמון והנאמנות שבין אנשי הפנים לבין החברה. מידע פנים שאיש פנים מחזיק בו, בנאמנות עבור החברה מחזיק הוא בו, וממילא אמור הוא לעשות שימוש באותו מידע רק, ואך ורק, לטובתה של החברה.
  1. התכלית המעשית

משקיע בשוק ההון יודע – ונעשה כמיטבנו כדי שידע – כי משקיעים אחרים שווים לו במידע.

סעיף 52 לחוק ניירות ערך-  יסודות העבירה

52ג.      (א) איש פנים בחברה לא יעשה שימוש במידע פנים.

(ב) איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים המצוי בידו, בניגוד להוראות

סעיף קטן (א), דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי חמישה מן הקנס

הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין)

ואם הוא תאגיד – קנס בשיעור פי עשרים וחמישה מהקנס הקבוע באותו סעיף.

 

52ד.      (א)  לא יעשה אדם שימוש במידע פנים אשר הגיע לידיו, במישרין או בעקיפין,

מאיש פנים בחברה.

(ב)   העושה שימוש במידע פנים אשר הגיע לידו, במישרין או בעקיפין, מאיש פנים

בחברה, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), דינו – מאסר שנתיים או קנס בשיעור

בשיעור פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם

הוא תאגיד – קנס בשיעור פי שנים עשר וחצי מהקנס הקבוע באותו סעיף.

מיהו איש פנים?  סעיף 52 א

איש פנים", בחברה –

  • דירקטור, מנהל כללי, בעל מניות עיקרי בחברה או אדם אחר שמעמדו או תפקידו בחברה או קשריו עמה נתנו לו גישה למידע פנים ביום הקובע או תוך ששת החדשים שקדמו לו; לענין זה, "היום הקובע" – היום שבו נעשה שימוש במידע פנים;
  • בן משפחה של אחד המנויים בפסקה (1);
  • תאגיד בשליטתו של אחד המנויים בפסקאות (1) ו-(2);

 

"בעל מניות עיקרי", בחברה – בעל מניות המחזיק בחמישה אחוזים או יותר מן הערך הנקוב של הון המניות המוצא או מכוח ההצבעה או הרשאי למנות דירקטור אחד או יותר.

 

מהו מידע פנים?  סעיף 52 א

"מידע פנים" – מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו;

 

דוגמאות למידע פנימי קריטי: הערת עסק חי, צפי על הפסדים בשדה הבאה, החלטות שישפיעו על רווחיה של החברה בעתיד וכו' . מדובר במידע שעצור בידי אותם אנשי חברה והם עושים בו שימוש מכוון. אם הוא נחלת הרבים לא ניתן להרשיע את המשתמש במידע הפנימי. מדובר למעשה על כל מידע הנוגע להתפתחותה של החברה, על שינוי במצבה, על התפתחויות ושינויים צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור. מידע כזה לא חייב להיות מידע על החברה עצמה, אלא אפשר שיהיה מידע על "התפתחויות חיצוניות שעשויות להשליך על מצבה של החברה"

האפיון המיוחד-שהמידע אינו ידוע לציבור ואילו היה ידוע היה בו כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה:

  • הציבור ייבחן במשקפיו של "המשקיע הסביר"
  • המועד הקובע הוא מועד השימוש במידע ולא בדיעבד, האם השפיע אם לאו על שער המניה.
  • הרכיב השלישי עוסק בניבוי המושכל, קרי שאם המידע היה ידוע הוא היה גורם לעליית ערך המניה. זהו מעין "קשר סיבתי משוער" כדברי השופט חשין.
  • מהותיות המידע, הנלמדת מכך שרק מידע שעשוי לגרום "שינוי משמעותי" במחיר המניה, הוא מידע פנים.

זה מוכח על ידי "המשקיע הסביר" והתנהגותו וגם איך אנליסט היה מעריך את המידע הזה והאם הוא זניח או משמעותי. (בחינה כפולה גם "כמשקיע זהיר" וגם כאנליסט).

אין צורך בהוכחת קשר סיבתי בין מידע הפנים לבין ביצוע העסקה.

המבחן בישראל  שונה כי לא ניתן לעשות תחשיב של 51% בהליך פלילי. המבחן בישראל נקבע על  ידי השופט כבוב:

גם אם מדובר במידע נחות אך יש סיכוי שהוא יזרים לחברה הרבה כסף וזהו חבל הצלה לחברה זה יהיה מהותי, אך אם זה משהו זניח זה לא יהיה מהותי.  מדובר במבחן מול משקיע סביר שאין לו את הידע. הוא יודע שיש משא ומתן אך הוא לא יודע את פרטי המשא ומתן בעסקה.

 

בפרשת אלספק ת"פ (מחוזי-ת"א) 8256-05-11 מדינת ישראל נ' אפרים קדץ (5.7.2012), הורשע אפרים קדץ, לשעבר סמנכ"ל שיווק באלספק הנדסה בשיתי עבירות של שימוש במידע פנים, זאת לאחר שרכש את מניות החברה כשעמדה בפני עסקת ענק בספרד.

פסק דין המפורט ב-87 עמודים, מתאר את השתלשלות הפרשה. הסנגורים שייצגו את הנאשמים (נחקרו 18 חשודים, אך בפועל הועמדו לדין 6) הציגו גזרי דין של עבירות דומות שבהם לא נגזרו עונשים בפועל.  הם רק שכחו שבינתיים המחוקק שינה את החוק שבו ביקש המחוקק לשפר את הפיקוח בשוק ההון תוך כדי עקירה מהשורש עבירות מסוג זה של פגיעה מהותית באמון הציבור בשוק ההון.  הנאשם הורשע ב- 10 חודשי מאסר ועל כך הוגש ערעור.   השופטת בייניש בערעור קבעה כי השיקולים היו ראויים והענישה אף צריכה להיות יותר מחמירה. ראוי לציין כי זה היה המקרה הראשון שבו הורשע ונשפט למאסר בפועל נאשם בעבירה של מידע פנים

 

היסוד הנפשי כמעט לא נלקח בחשבון ולמעשה עבירת השימוש במידע פנים "אינה כורכת יסוד נפשי מסוג מטרה" אלא מודעות בלבד לטיב המעשה ולקיום הנסיבות, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסעיף 20 (א) לחוק העונשין:

  • די שהנאשם העריך כי קיימת אפשרות שהמידע הוא כזה שאילו נודע בציבור היה משפיע באופן משמעותי על מחיר נייר הערך, כדי שיהיה יסוד נפשי.
  • מודעותו של הנאשם כי הוא עושה שימוש במידע פנים, זמנה חייב שיהיה לעת עשיית העסקה.

 

 

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

בלוג בוורדפרס.קום. ערכת עיצוב: Baskerville 2 של Anders Noren.

למעלה ↑

%d בלוגרים אהבו את זה: